החלטה בתיק ע"מ 2595/09

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת משנת 2006 ועד ליום מעצרו.

כתב האישום מבוסס על אמרתו של אחד, מאזן טיט, שמסר כי העורר היה יחד עמו בחוליה של ארגון החמאס. פעילות החוליה הייתה כתיבת סיסמאות כשהם חמושים באלות וגרזנים, ואיתור צעירים מתאימים לצורך גיוס לחמאס.

ב"כ העורר טענה כי האמרה המפלילה העיקרית הינה אמרה הבנויה כ"רשימת מכולת", ללא פירוט מספיק ולא ניתן להסתמך עליה לצורך ביסוס האשמה המיוחסת לעורר. עוד נטען כי עד נוסף המזכיר את העורר כחבר חוליה של ארגון החמאס אינו מדבר מידיעתו האישית אלא המדובר בעדות שמיעה, ועד שלישי מזכיר את העורר אולם לא כחבר חוליה אלא כאחראי על מסגד בה החוליה התכנסה ולמדה לימודי דת.

התביעה הצבאית טענה כי המדובר בתשתית ראייתית מוצקה. נטען כי העדות העיקרית נובעת מידיעתו האישית של המפליל ומהיכרותו את חברי החוליה עמם פעל, ועל כן אין כל הצדקה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

דיון והכרעה

המחלוקת בין הצדדים במקרה שלפניי נוגעת אך ורק לשאלת קיומן של ראיות לכאורה. אין חולק כי אם קיימות ראיות לכאורה לכך שהעורר חבר בחוליה של ארגון החמאס, כי אז יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות בתיק החקירה, מצאתי טעם רב בטענות ההגנה. הבסיס הראייתי במקרה זה הינו אמרתו של מאזן טיט, שמסר כי גוייס במהלך שנת 2006 לחוליה של החמאס. מאזן טיט מסר כי צורף לחוליה בה היו חברים אחרים ופירט שמות של 23 אנשים שונים. העורר מופיע כמספר 17 באותה רשימה שפירט מאזן טיט. מאזן טיט הזכיר בין חברי החוליה אנשים שנעצרו כבר לפני למעלה משנתיים, ואין כל אזכור כיצד הוא מכיר אותם, מתי נפגש בהם, מי מבין החברים גוייס אחריו וכיו"ב. מדובר ברשימה שבה רב הנסתר על הנגלה.

כנשאל מאזן טיט על פעילות החוליה מסר כי נהג לצאת עם חברי החוליה, אך לא עם כולם יחד, כשהם חמושים באלות, גרזנים וסכינים לצורך כתיבת סיסמאות וגיוס צעירים אחרים.

כבר עתה יש לומר כי מעדותו של מאזן טיט ברור כי לא ניתן לייחס לעורר את פעילות החוליה שכן מאזן טיט אינו מפרט עם מי יצא לבצע את הפעילות. מאחר וברור כי לא כל חברי החוליה יצאו עמו לפעילות, ייתכן והעורר היה בין אלה שלא נטלו חלק בפעילות האמורה יחד עם מאזן טיט. אף איננו יודעים מתי התבצעה הפעילות. חקירת המשטרה בכל הנוגע לפעילות החוליה הינה חקירה חסרה ולאקונית, שאינה מסייעת לבירור האמת.

אמרתו של מואייד טיט, שאף הוא נחקר במשטרה, כוללת אזכור של חברי חוליה עמם פעל ובכלל זה מאזן טיט, וכן של חברי חוליה אחרים אותם הכיר לטענתו, אולם לא פעל עמם ואינו יודע מהי פעילותם. שמו של העורר מוזכר כאחד מאלה לגביהם ציין מואייד מפורשות כי לא יצא עמם לפעילות כלשהי. באמרה נוספת של מואייד טיט הוא נשאל כיצד הוא יודע כי האנשים שהזכיר היו חברים בחוליה והוא ענה כי "הם מוכרים שהם בחמאס", והוא מוסיף באמרה זו כי כשם שידע שהם בחמאס כך ידע שהם כותבים סיסמאות. מאמרה נוספת זו אנו למדים כי מואייד כלל אינו יכול להעיד מידיעה אישית על פעילות או על חברות אותם האנשים בחמאס, ומקור ידיעתו הינו מפי השמועה.

עדות נוספת הינה זו של שאדי עאדי. זה ציין כי גוייס לאוסרת חמאס על ידי מאזן טיט, וכי נהג לצאת עם חברי האוסרה כשהם רעולי פנים וחמושים במקלות וגרזנים. באמרה נוספת שלו הוא מתבקש לפרט שמות של נוספים באוסרה והוא מסר רשימה של תשעה אנשים, ובהם מאזן טיט ואחרים שאת שמותיהם מסר גם מאזן טיט. שאדי עאדי מזכיר את שמו של העורר לא כחבר באוסרה אלא כמי שהיה אחראי מטעם הואקף על המסגד בו התנהלו לימודי הדת של חברי האוסרה.

כאשר עניין לנו בהפללה אחת שהינה הפללה סתמית, הכוללת רשימה ארוכה של אנשים ללא כל פירוט ממשי בדבר מקור הידיעה לגבי חברותם וטיב הפעילות שביצעו, יש להתייחס אליה בחשדנות רבה. העובדה כי קיימת עדות נוספת המתייחסת לחלק ניכר מאותם חברים שהזכיר מאזן טיט, אולם לא כוללת את העורר כחבר בחוליה אלא כמי שהיה במסגד בו התרחשו פגישות חברי האוסרה מתוקף תפקידו, דומני כי החשד מאותה רשימת שמות ארוכה שהזכיר מאזן טיט, רק הולך ומתגבר. גם עדותו של מואייד מגבירה את החשד האמור שכן מואייד מפריד בין אנשים עמם פעל ובכלל זה מאזן טיט, לעומת אנשים "המוכרים" כאנשי חמאס. ייתכן כי מאזן טיט לא ביצע את ההפרדה שביצע מואייד בין אנשים שהיו "מוכרים" לו כאנשי חמאס שלא מידיעה אישית, לבין חברי חולייתו ממש, ואופייה הלאקוני והחסר של החקירה המשטרתית רק מחזק אפשרות זו.

מאחר ועוצמת הראיות במקרה זה אינה מספיקה לטעמי לצורך מעצרו של העורר עד תום ההליכים, אני סבור כי יש לשחררו בתנאים, אשר יבטיחו את התייצבותו למשפטו, במהלכו תתברר אשמתו באופן מדוקדק.

אשר על כן אני מורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

א.      הפקדה ערובה במזומן על סך של 8,000 ש"ח.

ב.      ערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח שתיחתם על ידי ערב ישראלי.

ניתנה היום, 7 ביולי 2009, ט"ו בתמוז התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: